Discussion:Lag Ba'omer

Autres discussions [liste]

Admissibilité
Neutralité
Droit d'auteur
Article de qualité
Bon article
Lumière sur
À faire
Archives
Commons

Cet article est indexé par le projet Judaïsme.

Les projets ont pour but d’enrichir le contenu de Wikipédia en aidant à la coordination du travail des contributeurs. Vous pouvez modifier directement cet article ou visiter les pages de projets pour prendre conseil ou consulter la liste des tâches et des objectifs.

**Évaluation** de l’article « **Lag Ba'omer** »
Avancement	Importance	pour le projet
B	Élevée		Judaïsme (discussion • critères • liste • stats • hist. • comité • stats vues)

Cet article comporte une liste de tâches suggérées :

modifier • suivre • rafraîchir • aide

Trouver des sources parlant de la « transformation » de Lag Ba'omer en journée de compétitions sportives

Matériau[modifier le code]

CA abrégé Weill[modifier le code]

XXIX §14 56 (131) - Ta'hanoun ne se dit pas le 33è jour de l'Omer ni à Minhah de la veille.
CLXXIX §18 (489-493) - A l'égard de la durée de cette période de deuil, les usages diffèrent : d'après les uns elle commence dès le lendemain de Pessah pour finir après le 33è jour de l'Omer donc le 34e. Pour les autres, elle ne commence qu'après Roch'Hodech Iyar jusqu'aux 3 jours de délimitation (Exode 19, 10-16) le 33e jour excepté. Car c'est le 33è jour que l'épidémie qui a ravagé l'école de Rabbi Aqiba a commencé à diminuer. Le Lag Ba'omer porte le caractère d'une petite fête surtout pour les élèves des écoles. Dès la veille, on ne dit pas Ta'Hanoun et les solennités sont autorisées.
CLXXIX §19 - Dans nos pays, par suite d'un certain esprit latitudinaire du peuple (sic), les dérogations au deuil sont empruntées aux 2 usages. Nous célèbrons les mariages jusqu'à Roch'Hodech Iyar, les 2 jours de Roch'Hodèche compris, le Lag Ba'omer... De même pour la toilette de la barbe et des cheveux.
CLXXIX §20 - Lag Ba'omer, cette toilette est permise dès la veille après Minha et si c'est un dimanche, dès vendredi [p.o. --Olevy (d) 3 janvier 2011 à 11:18 (CET)][répondre]

+ Yeshiva.org

Hiloulat Yehoshoua bin Noun[modifier le code]

http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=8159
- Rem : Halakhot Gdolot 18, hilkhot Tisha Beav veTaaniyot p. 232 & Seder Rav Amram Gaon, seder taanit : Yehoshoua bin Noun est mort le 26 nissan
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3148
http://www.aka.idf.il/Main/rabanut/general.aspx?catId=59986
http://www.beyondbt.com/2010/04/29/mournings-end-understanding-sefira-and-lag-bomer/ (sur les sources mystiques de Lag Baomer)

Liens sur le Rashbi[modifier le code]

Reportés en Discussion:Shimon bar Yohaï
Aussi ça --> ça, c'est la version du Rav Hayim Vital sur laquelle tout le reste se base. Bien joué, Nahoum !

Plus[modifier le code]

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תצ"ג סעיף ב. לשון המחבר מרן ר' יוסף קארו: נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג בעומר שאומרים - שאז פסקו מלמות… והרמ"א:… ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון וכו'. ובביאור הגר"א ד"ה "ומרבים" אומר: כמ"ש [=כמו שמצינו, שכתוב] בסוף תענית שבו פסקו מֵתֵי מדבר. בציווי הגר"א, מצווה לשמוע דעת גדולים, עיינתי אומנם בסוף מסכת תענית, ונתקשיתי: מה זאת אומרת שבו פסקו מתי מדבר, והרי במשנה שם (תענית כו,ב.) כתוב שהשמחה היא בחמישה עשר באב ולא בל"ג בעומר? ועל ט"ו באב אומרת אומנם הגמרא שם (בדף לב וכן בבבא בתרא קכ,ב-קכא,א) שהדבר השלישי שקרה בו הוא: רבה בר בר חנה, אמר ר' יוחנן יום שֶׁכָּלוּ בו מתי מדבר. אך מה הקשר לל"ג בעומר? חשבתי שאין דַי בקריאת דברי הגר"א "שבו פסקו מתי מדבר", אלא יש לשים לב ולעיין בכל "סוף תענית" כלשונו, ולקרוא את ההמשך, את עניין הדיבור עם משה, הפסקתו וַחֲזָרָתוֹ. לאחר דברי ר' יוחנן הנ"ל אומרת שם הגמרא: דאמר מר עד שלא כָּלוּ מֵתֵי מדבר - לא היה דיבור עם משה, שנאמר ויהי כאשר תַּמּוּ כל אנשי המלחמה לָמוּת… וידבר ה' אֵלַי, - אֵלַי היה הדיבור. רש"י בדיבור המתחיל "דאמר מר" אומר: לפיכך יום טוב הוא. ובדיבור המתחיל "לא היה הדיבור עם משה" אומר רש"י: בייחוד ובחיבה, דכתיב וידבר ה' אלי, אלי נתייחד הדיבור. ואע"ג דמקמי הכי כתיבי קראי בהו וידבר, איכא דאמרי לא היה פה אל פה אלא בחזיון לילה. ואז בס"ד, זכיתי כמדומני, להבין למה הצכוון הגאון רבי אליהו מווילנא בהערתו כאן: שבו פסקו מתי מדבר. לפי הסברנו לעיל, הרי האסון הגדול של ימי הספירה היה מיתת תלמידי החכמים באלפיהם ואיבוד התורה. העולם ללא תורה היה בסכנת חזרה לתוהו. והנה אומר המחבר שאומרים שאז פסקו מלמות. התורה שהיא מהותם של אותם תלמידי החכמים שמתו, לא נעלמה ולא נאלמה עם מיתתם. תודה לָאֵ-ל פסקה מיתתם. היה אור בקצה המנהרה החשוכה. חיי התורה, לימודה והפצתה נמשכו על אף ההפסד הגדול. התורה, נשמת העולם וסיבת קיומו, הפסיקה, אפוא, את מיתתה. תופעה זו מקבילה, לדעת הגר"א, למיתתם ולהפסקת מיתתם של מתי המדבר. דור דיעה, דור מקבלי התורה במעמד הר סיני, מתו, ומיתתם גרמה לכך שֶׁמֹּשֶׁה, שכל כולו לא נברא אלא להיות שליח ה' לְלַמֵּד לבנ"י תורה לא יכול היה לקיים את תפקידו. אין קיומו כמשה ללא הדיבור. והנה פסקה מיתתם. הדיבור הישיר של ה' אל משה, שהוא התושבע"פ(9), ושמכוחו של דיבור זה מלמד הוא את בני ישראל את תורת ה', חזר אליו עם הפסקת מיתתם. והיא היא השמחה והיום-טוב של חמישה עשר באב. את אותה שמחה משווה הגר"א לשמחה של ל"ג בעומר. כדבריו: כ"ש בסוף תענית, שבו פסקו מתי מדבר. כן, אומר הגאון, גם כאן בל"ג בעומר: בו פסקו מתי מדבר. באותו זמן שפסקה מיתת תלמידי רבי עקיבא, ולא היה דיבור, והיה העולם שמם, אז, ודווקא אז, הלך רבי עקיבא, ומצא תלמידים חדשים, בבחינת "אֵלַי היה הדיבור". חזרה התורה. המגיפה גורמת התוהו נעצרה, והתורה התחדשה מתוך הֶחֳרָבוֹת כאותו פֶנִיקְס, מתוך ההפיכה. ואולי זוהי משמעות הערת הגאון דווקא על המלים של הרמ"א "ומרבים בו קצת שמחה": "מַרְבִּים" כי במקורה הרי הייתה זו תקופת שמחה; "קצת" בגלל הפסד התורה העצום של 24 אלפי התַּנָּאִים; אך "שמחה" בגלל חזרתה של התורה ליושנה, ואפילו אם בחמישה תלמידים בלבד מדובר. בואו וראו את המשנה וכל יתר חלקי התורה: מכילתות סיפרא סיפרי ומדרשי אגדה שנבעו מאותם חמישה ענקים, ואשר מפיהם חיים אנו עד היום! ועל דרך הרמז: פסקו מתי מִדְבָּר - והדִּבּוּר חזר. (וגם תורת הסוד של רשב"י.) באמרי את הנ"ל באזני דודי מורי ורבי הרה"ג ירחמיאל יעקב דושינסקי זצ"ל, ראב"ד דרום אפריקה, שְׂרִיד מחנות הָעַבְדוּת וההשמדה, צעק ואמר: היודע אתה מה זה לצאת מתוך קבר?! הרי לעולם לא תדע ולא תבין! ולכן אוסיף. נכון: עיקר הסיבה לשמחת ל"ג העומר וליום טוב בו, היא בעצם הפסקת המוות וביציאה ממיתה לחיים! אנשים שֶׁשָּׂרְדוּ את שואת דורנו הנוראה, יודעים מה זו שמחה של שחרור ממחנות, של יציאה מבור קברך לחיים - פשוטו כמשמעו. ואולי כִּוֵּן דודי זצ"ל גם לרש"י (בתענית שם וכן לרשב"ם נכדו (בבבא בתרא שם) המביאים: (רש"י ד"ה שכלו מתי מדבר) : דתניא: כל ארבעים שנה שהיו במדבר בכל ערב תשעה באב היה הכרוז יוצא ואומר: צאו לחפור. והיה כל אחד ואחד יוצא וחופר לו קבר, וישן בו, שמא ימות קודם שיחפור. ולמחר הכרוז יוצא וקורא: יבדלו חיים מן המתים. וכל שהיה בו נפש חיים, היה עומד ויוצא. וכל שנה היו עושין כן. ובשנת ארבעים שנה עשו, ולמחר עמדו כולן חיים! וכיון שראו כך, תמהו ואמרו: שמא טעינו בחשבון החדש?! חזרו ושכבו בקבריהן בלילות עד ליל חמשה עשר. וכיון שראו שנתמלאה הלבנה בחמשה עשר, ולא מת אחד מהם, ידעו שחשבון חדש מכוון, וכבר ארבעים שנה של גזרה נשלמו. קבעו אותו הדור לאותו היום יום טוב. ואולי אומנם, כִּוֵּן הגאון בהערתו כאן גם ללשון סוף המדרש קבעו...לאותו היום יום טוב.

Voir aussi maguen Avraham et peri hadash sur ce simane.

Silly me ![modifier le code]

http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/judaica/ejud_0002_0015_0_15098.html

Lag Baomer dans le sionisme[modifier le code]

http://www.jewishagency.org/JewishAgency/English/Jewish+Education/Compelling+Content/Jewish+Time/Festivals+and+Memorial+Days/Lag+BaOmer.htm
http://www.jewishgen.org/yizkor/katowice/kat121.html
Y.D. Singer, Ziv Haminhaggim, p. 105, cité in encyclopédie des coutumes

Lag Baomer et le sport[modifier le code]

Lag Ba'omer au Maghreb[modifier le code]

Lag Ba'omer et paganisme[modifier le code]

Autres[modifier le code]

http://www.jr.co.il/hotsites/j-hdayla.htm

Ha'i Rotel[modifier le code]

Voir Taame haminaguim pages 363 plutot que Kikar haShabbat. NAHOUM ^{Ish Pashout} 15 février 2011 à 20:36 (CET)[répondre]

Il y a des ahnassot orhim, qui servent des repas (tchount et kigel la nuit, shoko lahmania cafe le matin...), il y a des robinets de thé, de boisson gazeuse de café...NAHOUM ^{Ish Pashout}

Je les évoque (« un groupe devant pourvoir aux besoins des pèlerins »). Ce n’est pas assez clair ?--Nathan ^m'écrire 15 février 2011 à 21:19 (CET)[répondre]

Le Rema[modifier le code]

Pelerinage sur la tombe du Rema a Lag Baomer. NAHOUM ^{Ish Pashout} 26 février 2011 à 20:18 (CET)[répondre]

Source ??--Nathan ^m'écrire 26 février 2011 à 20:31 (CET)[répondre]

Entre autres NAHOUM ^{Ish Pashout} 26 février 2011 à 21:26 (CET)[répondre]

Ce pèlerinage se fait-il encore maintenant ?--Nathan ^m'écrire 27 février 2011 à 09:47 (CET)[répondre]

Oui, mais je n’ai pas de source. NAHOUM ^{Ish Pashout} 27 février 2011 à 09:57 (CET)[répondre]